אין לי כיפה, וגם לא זקן,
אני סתם אזרח קטן.
שמשרת את המדינה
עם אותה מנגינה, של שכינה ונתינה.
לא סופרים אותי, כי אין לי דרישות
לא בשוליים, מעמד הביניים
כזה ששירת בצבא, שולח את הילדים לגן
לא חוליגן, ללא אמרגן, בלי בלגן
משלם מיסים תמיד בזמן.
לא חשבתי שזה יקרה,
זה לא המקרה, הבעיה הכיסא.
הם הקימו ממשלה מנופחת
שרק מטפחת קרובים לצלחת.
המדינה הגדולה, אותי שכחה
לא מחפש הוכחה, על הפרת הבטחה.
אני האזרח הקטן. שעוטה מסיכה, ושומר
מרחק ומקפיד לקיים את כל הכללים
שמשתנים חדשות לבקרים.
כי אין מדיניות, אבדה השליטה
בעיטה, מריטה ושחיטה, זו התחושה!
המדינה שכחה אותי – כי אני האזרח הקטן
מכניסים אותי לסגר, חסר חשיבות,
כי אין התחייבות לא לוקחים אחריות,
אין מוסריות הכל חומריות.
הבחירות כבר בפתח, וזו התקווה
שנימצא קצת שלווה, גאווה ומנוחה. |